סיפור קריסתה של חברת שיווק האטרקציות באילת מגיע לבית המשפט

   מכתב התביעה עולה, כי החברות הנתבעות, העוסקות בשיווק חבילות תיור ואטרקציות באילת, התקשרו עם התובעת עוד בשנת 2010 בהסכם שיווק אטרקציות בשטח המלון. ב-2015 הוארך ההסכם ותמורת השכירות נקבעה ל-5,000 שקל בחודש, ומ-2016 תשלם 6,500 שקל בחודש ואולם ב-2017 הסכימו הצדדים לחזור לסך התקבול של 5,000 שקל בחודש. בעת משבר הקורונה, הסכימו הצדדים ביניהם על תשלום מוןפחת של 3,000 שקל לחודש, למשך שלושה חודשים ב-2020. במהלך השנים, התחלפה הבעלות במלון, שעבר מרשת הילטון העולמית, לידי רשת אסטרל. 
   אלא שהחל מחודש מרץ 2021, נטען, חדלו שתי החברות (החברה השנייה נכנסה בנעלי החברה הראשונה במהלך השנים – ר.נ) מלשלם את דמי השכירות על הדלפק. לאור התעלמות הנתבעות מהתראות הרשת, הודיעה זו על ביטולו של הההסכם בפברואר 2023 והנתבעות נדרשו לפנות את דלפקי האטרקציות שלהם ממבואת המלון. 

הכל בגלל הקורונה

   בכתב הגנתן, טוענים המרכז ליהלומים ואטרקציות באילת ובעלי החברה, כי חברת מכרות היהלומים בע"מ לא היתה בבעלותו של הנתבע 3 אלא היתה בבעלותו של אדם אחר, שעה שהנתבע היה בגדר שכיר באותה חברה בלבד. ב-2018 הוא הקים את חברת המרכז ליהלומים, שהוא בעליה. עוד נטען, כי ההתקשרות המשפטית נעשתה מול חברת מכרות היהלומים ולא מול חברת המרכז ליהלומים ואטרקציות וכך גם הפעילות במקום התקיימה על ידי חברת מכרות היהלומים. מכאן, טוענים הנתבעים כי אין בינם לבין הרשת יריבות כלשהי. 
   הנתבעים מפרטים את נסיבות הפסקת ההתקשרות בין הצדדים: "ניתוק יחסי ההתקשרות בין הצדדים בתחילת חודש מרץ 2021 נבע מהעובדה, שפעילות הנתבעת 1 התבססה רובה ככולה על מכירות לתיירים מחו"ל המגיעים לארץ בחודשי החורף )לרוב חודש נובמבר עד סוף חודש פברואר), ועקב סגירת גבולות הארץ מחמת נגיף הקורנה וחוסר יכולת הגעתם, לא היה עוד טעם בהמשך הפעילות. הנתבעים יטענו, שמאז משבר הקורונה ולאור העדר כמעט מוחלט של תיירות חוץ הנכנסת לארץ, בכל מקרה פעילותם בהצבת דוכנים פעילים לכל אורך השנה פסקה, ובכל מקרה הינם פעילים רק בחודשי החורף, נובמבר עד סוף פברואר, וגם זאת באמצעות סוכני מכירות המסתובבים בכל איזור התיירות שבעיר אך לא המצאות פיזית וקבועה בתוך בתי מלון בדוכנים, כך שאף אם הייתה חבות בתשלום כלשהו לגורם כלשהו, חבות זאת הייתה רק בשלושת חודשי חורף אלו בלבד ולא מעבר לכך".
   לסיכום, מאשימות הנתבעות את הרשת, כי מאחר ואין ביכולתה להגיש את התביעה לידיו של בעלי החברה מולה חתמו את ההסכם, שעה שזה נפטר, הן מנסות לגבות מהם את חובותיה.
דיון ראשון בתיק נקבע לחודש מאי השנה. ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת