ביהמ''ש: עמותת היבה למען האדם הנזקק – ’'עמותה פיקטיבית''

   עמותת היבה למען האדם הנזקק תשלם לעיריית אילת 5,000 שקל הוצאות, לאחר שהבקשה שהגישה להכרה כתביעה ייצוגית, כנגד העירייה, נדחתה (17.3.24) על ידי השופט המחוזי אברהים בולוס. פסק הדין, שניתן בכלל בעניינה של המועצה האזורית בנימינה – גבעת עדה, "הועתק" על ידי השופט גם לשני תיקים נוספים שהובאו בפניו, האחד של עיריית אילת והשני בעניין דומה של עיריית קריית גת.

במקרה של עיריית אילת, טענה העמותה כי פנו אליה תושבי אילת בתלונות על אי הנגשתם של חלק מבתי הספר בעיר, ובמיוחד בתי הספר אלמוג ומקיף בגין בהם נדרשת הקמת פיר למעלית עבור אנשי עם מוגבלות ושירותים מותאמים בבניין המרכזי. בעמותה טוענים כי גם בתי ספר נוספים בעיר אינם מונגשים למרות שלמדו בהם ילדים מוגבלים עם כיסא גלגלים. העמותה פנתה לעיריית אילת באמצעות חוק חופש המידע וביקשה לקבל נתונים באמצעות עמותת עורכי דין למען משפט חברה וצדק, ובתשובה קיבלה טבלה ובה מידע חלקי אודות נגישות בתי הספר באילת. מהטבלה עולה כי מתוך 20 בתי ספר בעיר אילת, בוצעה הנגשה ב-12 בתי ספר, בשבעה בתי ספר נמצאת ההנגשה בשלבי ביצוע ובישיבה התיכונית השוכנת כעת במבנה ארעי מצוי הנושא כחלק מהתכנון של בניין הקבע.

בתי הספר שעדיין אינם מונגשים לפי הצהרת העירייה הם: רבין (אישור נגישות כבר צפוי היה להתקבל מזמן על פי העירייה – ר.נ), אלמוג (בשלבי תכנון), היובל (בשלבי תכנון), הרי אילת (בשלבי תכנון), מקיף בגין (יש תכנון, יבוצע בחודשי הקיץ), גולדווטר וצאלים (שניהם בשלבי תכנון).
 העמותה אף צרפה לבקשה את הנתונים הסטטיסטיים של הביטוח הלאומי הממקמים את אילת, בה יש 712 ילדים מקבלי גמלת נכה, המהווים 1.2% מהתושבים (מחושב לפי 57,666 תושבים).

"כספי התגמול הלכו לבא כוח העמותה”

   כאמור, דחה השופט את הבקשה על הסף ואף חייב את העמותה בהוצאות בגובה 5,000 שקל בכל אחד מהתיקים שהגישה ונדחו, וזאת לאחר שקבע כי העמותה לא עמדה בדרישות חוק תביעות ייצוגיות, המעמיד דרישות מקדמיות מתובע ייצוגי. "המחוקק הביע את עמדתו כי יש להעדיף הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ע"י מבקש האוחז בעילה אישית או רשות ציבורית, כאשר הגשת בקשה כזו ע"י ארגון היא בבחינת החריג ואפשרית בהתקיים מספר תנאים מצטברים.  הראשון, יש להראות עמידה בהגדרת ארגון... שנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות שלקידומן הוא פועל בלבד. השני, על הארגון להוכיח כי התובענה הייצוגית נופלת בתחום המטרות הציבוריות אותן הוא מקדם. והשלישי, על הארגון להראות כי קשה עד מאוד לאתר תובע בעל עילה אישית, וגם כי פעל בהקשר זה בשקידה סבירה מבחינה "כמותית" וגם מבחינה איכותית , למעט מקרים חריגים שבהם קיים קושי אינהרנטי באיתור תובע בעל עילה אישית או נסיבות חריגות, מוצקות ומשכנעות אחרות ששללו אפשרות זו. אני סבור כי על יסוד התשתית המלאה שהונחה לפניי המשיבה לא עמדה בנטל משלא הוכיחה כי היא רשאית להגיש את התובענה הייצוגית בה עסקינן, וגם אין סיכוי כי תצליח לעמוד בנטל זה בשמיעת בקשת האישור, וזאת משני טעמים חלופיים.

   מהראיות שהובאו לפניי, ואשר אין חולק לגביהן, התברר כי כל ההליכים שניהלה המשיבה עד כה על יסוד אותה העילה עליה היא סומכת בהליך דנן והסתיימו בהסדרי הסתלקות (10 במספר) הגמול הגיע לכיסו של בא כוחה. עד כה המשיבה או בא כוחה לא טרחו ולו לפתוח חשבון בנק לעמותה, נזכרו לעשות זאת ביום 19.2.24 ורק בעקבות הדיון שהתקיים לפניי והצפת שאלה זו, למרות, שבהתאם לנטען, העמותה פעילה עוד משנת 2010 דבר התמוה ביותר. אני גם  לא מקבל את הטענה כי כספי הגמול מוחזקים ע"י ב"כ המשיבה בנאמנות, משטענה זו לא גובתה כראוי וגם נוכח השיהוי הניכר והבלתי מוסבר שדבק בהצגתה. לא זו ואף זו, המשיבה ובא כוחה גם לא הציגו ולו בדל של ראיה לכך שהכספים שהתקבלו בגין הגמול הושקעו או הוצאו או שקיימת תוכנית כלשהיא, לא כל שכן סדורה, להוצאתן בעתיד לקידום אחת המטרות שלשמן, כנטען, המשיבה הוקמה והתאגדה. לבד מהסיסמאות כי המשיבה פעילה חברתית לקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות ומשלא הצליחה להצביע על פעילות קונקרטית כלהשיא לא בעבר ולא לעתיד להוצאת הכספים שנפסקו לטובתה בגין הגמול, הרי הכף הנוטה למסקנה כי עסקינן בהתאגדות פיקטיבית. "הדעת נותנת כי תכליתה של הדרישה בנוגע לנכסיו והכנסותיו של הארגון, היא לוודא שמנגנון התובענה הייצוגית לא ינוצל לרעה על ידי ארגון הפועל למטרות רווח"".

   עוד הטעים השופט: "מתברר כי לא נעשו מאמצים כלשהם, לא כמותית ולא איכותית, לאיתורו של תובע  מייצג לפני הגשת הבקשה, ואף הפרסומים באתר הפייסבוק של המשיבה נעשו לאחר הגשת בקשת האישור, הם כלליים ואין בינם לבין ההפרות הנטענות או היישוב הספציפי בו עסקינן ולא כלום...נוסף לאמור, מחובת המשיבה להשקיע מאמצים סבירים לאיתורו של מבקש בעל עילה אישית, כמו למשל בפרסום מודעה בהירה וממוקדת בהפרות ספציפיות וישוב קונקרטי בשני עיתונים  יומיים נפוצים ולא להסתפק בהודעה או יותר, כלליות ועמומות באתר פייסבוק פרטי שחשיפת הציבור לתוכנו היא מוגבלת ביותר, אם בכלל".

   השופט אף סירב לאפשר לעמותה להחליף עצמה בתובע סדרתי אחר: "שכן הנסיבות העומדות ביסוד  מסקנתי היו ידועות היטב למשיבה. לא רק שהמשיבה יכלה לצפות מראש שאינה רשאית לייצג את הקבוצה, אלא היא ידעה כי לא נעשו מאמצים כלשהם לאיתורו של מייצג שלו עילה אישית וכי כספי הגמולים שנפסקו לטובתה בהליכים קודמים, הגיעו לידי בא כוחה לא הושקעו ואין אף תוכנית מוחשית להשקעתם לשם קידום המטרה המוצהרת שלשמה התאגדה."
   כאמור, עמותת היבה ערערה על פסק הדין לביהמ"ש העליון, וכעת היא מבקשת פטור מתשלום אגרה הנדרשת לשם כך. ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת