היכל התרבות

מתוך " מוזיקת הנתיב הרחב", אפיק – ספרות ישראלית – הליקון 2015 / שרון אס

בִּשְׁעוֹן הַמִּטְבָּח - אוּלַי שֵׁשׁ
בִּרְצוּעַת הַיָּד - חֲצוֹת דּוֹפֵק
וְעַל הַשְּׁרַפְרַף בְּזַרְחָן מְהַבְהֶבֶת שְׁעַת תֵּה
גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם טִפְּסוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ חֲרִישִׁיִּים
וּמְשֻׁמָּנִים אֲבָל חַשְׁמַל גָּבוֹהַּ שֶׁבִּמְנִיפַת עֲצַבִּים
פָּרַץ לְחָלָל רֵיק מִיחָסִים מוּזִיקָלִיִּים, חוֹרִים נִפְעֲרוּ
בְּרִיתְמוּס הַזְּמַנִּים, בִּידֵי מַתֶּכֶת רָזוֹת
לִבִּי כִּמְטֹרָפִים הֻכָּה
נִכְנַסְתִּי וְיָצָאתִי
כְּאַוַּת נַפְשִׁי, עַכְבָּרָה אֲפֹרָה, לְעוֹרִי
עוֹרִי –
 
מוּזָה! בָּרְכִי אוֹתִי שֶׁפַע.
לֹא לְבַקֵּשׁ שֶׁפַע פֵּרוּשׁוֹ לִרְחֹק מִמֵּךְ.
(מַדּוּעַ לֹא חָשַׁבְתִּי קֹדֶם בָּרְכִי אוֹתִי
כִּי רָחַקְתִּי מִמֵּךְ?) אָנָּא, מוּזָה שֶׁפַע לִהְיוֹת הַנִּכְתֶּבֶת
הַכּוֹתֶבֶת אֶת הָעוֹלָמוֹת בְּהִפָּגְשָׁם. עִמְדִי בַּתַּחְבִּיר וְהַמְטִירִי עָלַי זָהָב
זְהַב עָלִים וְזָהָב שֶׁהָעָשׁ אֵינוֹ אוֹכֵל תַּחַת מִטּוֹת. הוֹ מוּזָה הַדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ
קָשָׁה כְּאֶל אֲנִי קַל וְרֵיק
 
עוֹד מְעַט תֵּרֵד הַחֲשֵׁכָה עַל הַגָּן הַמֻּקָּף חוֹמָה
וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ לְהַחְזִיק אוֹתָךְ כַּאֲבַטִּיחָה יְשֵׁנָה
יִתְפָּרֵץ מִמַּנְעוּלִים לִלְחֹש אַתְּ מֻקֶּפֶת
וְלֹא תִּהְיֶה דֶּרֶךְ הַחוּצָה -
לְהַקִּיף אֶת אוּלַמּוֹת הַמֹּחַ הַמְסֻנְוָרִים
וְכָל הָאָדֹם הוֹפֵךְ לְלָבָן וְהַלָּבָן מְאַיֵּם לְהִתְמוֹטֵט פִּתְאֹם - לָאֲפֹרִים
לַגְּבוֹהִים הַמִּתְנַעְנְעִים וּקְרֵבִים
וְאֵינֵךְ רוֹצָה הוֹ אֵינֵךְ רוֹצָה יוֹתֵר לִלְבֹּש גּוּף וְלִצְעֹק
 
זוֹ הַשִּׁירָה הַקָּשָׁה הַמְמָאֶנֶת
שֶׁאֵינָהּ מִתְמַסֶּרֶת לִמְסִלּוֹת צָרוֹת
שֶׁל זָהָב וְאֵפֶר וְהֶרֶס
אֶלָּא תָּמִיד מְבַשֶּׂרֶת בְּעַלִּיזוּת מְטֻלֵּאת
אֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁיִּתָּכֵן וְהַלְוַאי וְאוּלַי
יֵשׁ - אַךְ לֹא בְּדִיּוּק בִּי וְלֹא בְּדִיּוּק בַּדַּף
בְּגוּף הָאֶתֶר הַלֹּא נִרְאֶה וְהַחוֹמֵק
מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֶּהָלָה וְאֵין בּוֹ הִתְרַפְּסוּת
הַמַּגִּיעָה אוֹ יְכוֹלָה - אַחֲרֵי הַתְּשׁוּקָה לַהֲרֹס עַד יְסוֹד וְלִנְקֹם
לְאֵינְזֵכֶר בְּמִי שֶׁהִפְרִיחַ בָּךְ אֶת הַבֶּהָלָה
 

גלים בניחוח ג'אז

כמדי שנה יפקוד את רציף נמל אילת פסטיבל הג'אז, שכבר הפך למסורת מבורכת. ארבעה ימים (23.8-26.8) של צלילי ג'אז ומוסיקת עולם. ערוב כשרונות מחו"ל ומישראל. חבירות מוסיקאליות חד פעמיות. ונוף בראשיתי שרק לאילת יש להציע. קבלו טעימה מהצפוי ואל תשכחו כוס בירה לעיצוב מצב הרוח

אבישי כהן ועומרי מור- דואט
המופע הפותח את הפסטיבל
שיתוף פעולה מיוחד לפסטיבל בין שני אמני ג'אז ישראלים – הבסיסט, המלחין והזמר, אבישי כהן, והפסנתרן הצעיר והמוכשר עומרי מור. כהן ומור שיתפו פעולה בשלישייה של כהן ומאז נולדה ידידות מוזיקלית אמיצה. צפו לשיתוף פעולה ייחודי, משופע ברגשות, דינמיקה מגוונת ושמחה, מאת שני מוחות מוזיקליים יוצאים מן הכלל.

בראס א-הוליקס



חגיגת ניו אורלינס בגרוב צבעוני ומרקיד
כאן תוכלו לשמוע בקונצרט אחד את צ'אק בראון, מיילס דיוויס, נירוונה, ג'ון קולטריין, וואם, סינדי לאופר, קניה ווסט ולואיס ארמסטרונג. בראס א-הוליקס הם שמונה נגנים היוצרים צליל חדש ומפתיע, צליל המתבסס על הרכב כלי הנשיפה ממתכת הקלאסי של ניו אורלינס – טרומבון, חצוצרה, סקסופון וסוזפון, ומוסיף אליהם סט תופים, כלי הקשה, קלידים וגיטרה חשמלית. צילום: Kari A. Baltimore

ריף כהן



הזמרת והיוצרת הישראלית, ריף כהן, היא אזרחית העולם פר אקסלנס. כהן שרה בצרפתית, בעברית ובאנגלית, חיה ומופיעה בתל אביב, בפריז וגם באיסטנבול. היא מאחדת בין פסנתר, גיטרה חשמלית, עוד ודרבוקה, קיבלה חינוך מוזיקלי מערבי ואקדמי ומנגנת בחופשיות צלילים של ראי וגנאווה מצפון אפריקה ושל מוזיקה ברברית, מרוקאית ואלג'יראית.
צילום: יונתן טריכטר

טורה-רייכל קולקטיב



מפגש של מוזיקת עולם בין מאלי לתל אביב
חייהם של מוזיקאים בינלאומיים מתנהלים בין שדות תעופה והמתנות ארוכות ומייגעות. בהמתנה אחת כזאת, בשדה תעופה בגרמניה בשנת 2008, נפגשו האמן עידן רייכל, ווירטואוז הגיטרה ממאלי, ויו פארקה טורה. בדרך משם לכאן ובחזרה נוצר מפגש מקרי שהוליד חברות אמנותית חזקה. המפגש בין צמד אמנים מוערכים בסצנה הבינלאומית של מוזיקת העולם הוליד את טורה-רייכל קולקטיב שהוציא עד היום שני אלבומים, "The Tel Aviv session" ו"The Paris session". זוהי מוזיקה של יצירתיות חסרת מעצורים, שנולדה באלתור ספונטני והתפתחה באופן אורגני לחיבור בין שניים שמצאו שפה משותפת. כאן מתגלה כוחה המופלא של המוזיקה ויכולתה לגשר על הבדלים גיאוגרפיים, אתניים, פוליטיים ודתיים. צילום: Youri Lenquette

סונקס



אטרקציה מקסיקנית בתיבול חריף
בעיר חָלָפָּה, עיר הבירה של מחוז וראקרוס, מקסיקו, נולדה להקת סונקס. עם שורשים הנטועים עמוק במסורת הסון חרוצ'ו, המוזיקה העממית של האזור, תר ההרכב אחר מקצבים וצלילים חדשים. הם מושפעים ממוזיקה אפריקאית מסורתית, מוזיקה אפרו-פרויאנית, מוזיקה ונצוליאנית, פלמנקו וסלסה, וממגמות אורבניות כמו בלוז, ג'אז, פאנק, היפ הופ, רוק ורגאיי. זוהי מוזיקת עולם אמיתית אשר מחזקת ומגדילה את המסורת, מעשירה את הריקודים, השירים, המלודיות והמקצבים. צילום: Rodrigo Diaz

ברי סחרוף מארח את אלי מגן ואבישי כהן (חצוצרה)



מלך הרוקנרול בטיול לארץ הג'אז – ברי סחרוף, גיטריסט, זמר ויוצר רוק ישראלי מתייחד בטביעת אצבע מקורית ובצליל שאין דומה לו. במשך קריירה של שלושה עשורים נחשב סחרוף לאמן המקדים את זמנו בשיתופי פעולה רבים ומגוונים ובדרכים מוזיקליות חדשניות ופורצות דרך. הרפרטואר שלו מגוון ורחב יריעה והוא לוקח את ז'אנר הרוק אל קצוות מלאי צבע וחידוש המוסיפים אלקטרוניקה, מוזיקה ערבית וטורקית, צבעים של ים תיכון ושיתופי פעולה פוריים ומקוריים. צילום: רועי ברקוביץ

קנדריק סקוט אורקל



האורקל מיוסטון - מתופף עם חזון נבואי
המוזיקה מנוגנת עם תשוקה וכנות וחושפת את המאזינים למגוון רגשות מורכבים. רגשות האמורים להוביל את המאזינים לאמת רחבה יותר, דרך מסע של גילוי עצמי. האורקל מבקשת לתקשר מסר של אמת באמצעות הטלת ספק במובן מאליו; לדחוף את הקהל לשאול שאלות עמוקות יותר אודות משמעות הקיום. צילום: Jimmy Katz


חדשות אילת