מאת: מירב לוי דיאמנט ● 25/5/2011 11:16 ● ערב ערב 2499
"בגיל צעיר כבר הבנתי שמשהו בי שונה. ציפו ממני להימשך לבנות, אבל אותי דווקא הבנים עניינו יותר. כשהגעתי לגיל הטיפש - עשרה, המצב החמיר, הייתי מבולבל. לא ידעתי מה לעשות, אל מי לפנות ועם מי להתייעץ. אני מת לצאת מהארון, אבל חושש. מפחד איך יקבלו בבית את הדברים". במילים אלו מתאר ת', תלמיד כתה י' באחד מבתי הספר בעיר, את מצבו ומבהיר: "ישנם עוד לא מעט צעירים במצב זהה לשלי, צעירים שלא אחת חושבים מחשבות אבדניות"...
